זה לא אותו דבר מלבד הגעגוע

יום אחד אי שם באמצע שנות התשעים, בעודי הולכת ברחוב רוטשילד בראשון לציון עם חברה, עברנו ליד טלפון ציבורי. הימים הם ימי טרום אינטרנט ופלאפונים, ימים בהם למצוא טלכרד מעל טלפון ציבורי היווה בשבילי שמחה גדולה – עוד כרטיס לאוסף.

שניה לפני שחלפנו על פני הטלפון, חברה שלי אמרה שהיא השיגה את המספר של מיכל ינאי ושאלה אם בא לי להתקשר אליה מהרחוב. ואני, ילדת אקסטרים ואתגר שכמותי, זרמתי (לא שהמילה “זרמתי היתה בלקסיקון של מישהו בתקופה ההיא, אבל תזרמו).

חייגנו, הקשבנו בלחץ אטומי למישהו שיענה מעבר לקו והופ! הגיע ה”הלו” המיוחל. אני לא זוכרת הרבה מהשיחה, אבל במעומעם זכור לי שענתה לנו אמה של מיכל ינאי שאישרה שזו אכן היא והיתה נורא נחמדה.

וואו, איזה יום זה היה! טירוף.

פאסט-פורוורד כמה שנים והנה אני בבסיס בצריפין, יושבת על המחשב ועל התוכנה ההו-כה-סודית שמותקנת עליו. הרגשה עילאית, כאילו יש לי זהב בידיים. כמה בנות מהמדור מצטרפות אלי ופתאום צץ לנו רעיון שובב – למצוא מספרי טלפון של מפורסמים מהתוכנה. מצאנו את הטלפון של דודי בלסר ויעל בר זוהר, כן כן, אלה היו ימי התהילה שלהם. הוצאנו את המספרים ולא עשינו איתם כלום. רק ההרגשה של הכוח המטורף שהיה לנו בידיים הספיקה.

בואו נחזור לימינו, מספיק עם הנוסטלגיה.

“מפורסם” הפל ל”סלב”, אח”מ הפך ל-VIP. טלפון ציבורי הוא עוף מוזר ברחוב ולאסוף מכתביות זה משהו שהיום אף אחד לא מבין למה עשינו את זה בכלל (“מה זאת אומרת שלחתם מכתב בדואר?”).

הימים הם ימי אינסטוש ופייסוש. אם אתה לא שם אתה לא קיים. אם אין לך מעל 10K עוקבים בשניהם אתה לא מספיק סלב. ואני רק חושבת על הילדים של היום, אלה שדבוקים למסכים, מזיזים את האצבעות ימינה ושמאלה על פניהם, מופתעים לראות מחשבים ניידים שהמסך שלהם לא מגיב אלא רק מראה תמונה.

איפה ההרגשה של “עשיתי משהו בעולם הזה, הגעתי למשהו!”, איפה הריגוש בלהשיג מספר טלפון של כוכב עולה ולחכות באימה שמישהו יענה בצד השני ואלוהים ישמור “זה היה הוא!!!! אומייגאד!”

אם מישהו רוצה להשיג היום תשומת לב מסלב, כל מה שצריך זה לעקוב אחריו בכל מדיה אפשרית, לתייג אותו, לכתוב לו הודעה פרטית והופ! יש תגובה, לייק, קריצה. כל כך פשוט, כל כך קל, כל כך…מהיר.

אין צורך להיכנס לוויכוח של איזו ילדות עדיפה – זו של פעם בה הכל היה לאט יותר, פשוט יותר, רגוע יותר או זאת של עכשיו בה הכל אינסטנט וכל תינוק יודע איך להוריד משחק מהאייפון בשלוש דקות תוך כדי שהוא מלמד את אמא שלו איך עושים את זה. לכל תקופה יש את הקסם שלה, ואת הקסם של שנת 2015 נגלה בעוד עשרים שנה כנראה ונתרפק על הימים ה”פשוטים” שהיו לנו, הימים בהם אייפון 6 היה הדבר הכי חם באפל.

מה שבטוח זה שאם מישהו מהקוראים חולם להיות “משהו” בעולם של היום (והכוונה ב”משהו” היא כמובן להיות כוכב יוטיוב שמוזמן להשקות על ימין ועל שמאל), יהיה לו הרבה יותר קשה לשמור על פרטיות. מצד שני, בכל רגע עולה כוכב חדש. אני בספק אם תעברו על פני מתמודדת של כוכב נולד 4 ברחוב והיא תהיה לכם מוכרת, כך שגם אם תצליחו לקבל כמה דקות של תהילה, ויתחילו “להציק” לכם ברחוב, בפייסבוק, באינסטה, בטוויטר ובוואצאפ – תהיו רגועים, זה יעבור מהר מאוד. מאוד מהר. לטוב ולרע.

1896833_10152223885091544_611459304_n

אני, כשדובוני אכפת לי היו הלהיט הכי חם בביצה